כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. כֵּן הוּא אוֹמֵר. הַגֵּט פּוֹטֵר אוֹ לֹא פוֹטֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַבְּעִילָה בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִילָּה אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. הָא בְסוֹף יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. בִּבְעִילָה שֶׁהִיא לְאַחַר הַגֵּט. אֲבָל בִּבְעִילָה שֶׁהִיא לְאַחַר מַאֲמָר מַה נַפְשֵׁךְ. קָנָה מַאֲמָר אֵין אַחֲרָיו כְּלוּם. לֹא קָנָה מַאֲמָר תִּקְנֶה הַבִּיאָה וְלֹא יְהֵא אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּבְעִילָה שֶׁהִיא לְאַחַר הַגֵּט. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֶר וּמְשַׁייֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא ע''כ אנן קיימין בבעילה לאחר הגט הדא אמר' כו'. דאל''כ אף אחר הגט לא מיתוקמא:
אבל בבעילה כו'. כלומר דהאי בסוף לא מיתוקמא אחר המאמר לר''ש דהא ממ''נ אם קנה מאמר כבר קנה אותה ואין אחריו כלום ואם לא קנה המאמר א''כ תקנה הביאה דהויא ביא' בתחילה ואין אחריה כלום:
הא בסוף יש אחריה כלום בבעילה כו'. כלומר דע''כ לא מיתוקמא אלא בביאה שלאחר הגט דביאה גרועה היא ואין פוטרת האחרת יש עליה זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט:
נישמעינה. לזה מן הדא ברייתא ר''ש אומר כו' כדמתני' סוף פירקין:
כן הוא אומר בגט כו'. אם כמו כן ס''ל דגט ספק הוא אם פוטר ביבמה:
כמה דר''ש אומר כו'. בעיא היא דלעיל ריש פ''ב אמרינן לר''ש דמספקא ליה במאמר אם קונה או לא:
כְּמַה דְרַבָּנִן אָֽמְרִין. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. כֵּן אִינּוּן אָֽמְרִין. הַגֵּט פּוֹטֶר וּמְשַׁייֵר. וְיִפְטוֹר הַגֵּט פְּטוֹר גָּמוּר בִּיבָמָה מִקַּל וְחוֹמֶר. מַה אִם הָאִשָּׁה שֶׁאֵין חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ הַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ. יְבָמָה שֶׁחֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחָֽלְצָה. בַּחֲלִיצָה הִיא נִתֶּרֶת וְאֵינָהּ יִתֶּרֶת בְּגֵט. וְלֹא תִפְטוֹר בָּהּ כְּלוּם. כְּתִיב וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ אִשְׁתּוֹ הִיא. אִם בִּשֶׁחָלַץ לָהּ תֵּלֵךְ וְתִינָּשֵׂא לְאִישׁ זָר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּשֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט. וְתַנֵּי חִזְקִיָּה כֵן. מְנַיִין לַנּוֹתֵן גֵּט לִיבִמְתּוֹ שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו וְעַל אֶחָיו. אֶצְלוֹ אֲנִי קוֹרֵא אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ. אֵצֶל הָאַחִין אֲנִי קוֹרֵא אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ. וְתַתִּיר חֲלִיצָה בְּאִשָּׁה מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם הַיְּבָמָה שֶׁאֵין הַגֵּט פּוֹטֶר בָּהּ חֲלִיצָה פּוֹטֵר בָּהּ. אִשָּׁה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וגו'. בְּגֵט הִיא נִתֶּרֶת וְאֵינָהִּ נִתֶּרֶת בַּחֲלִיצָה. 30b וְתִפְטוֹר בָּהּ וּתְשַׁייֵר. תַּמָּן כְּתִיב וְלֹו תִהְיֶה לְאִשָּׁה. לֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. הָכָא מַה אִית לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
הכא. באשה מה אית לך דמהיכי תיתי דתאסרה חליצה:
ומשני תמן כתיב ולא תהיה לאיש זר גרסי'. כלומר בשלמא ביבמה דגט פוטר ומשייר נפקא מלא תהיה וכדדריש לעיל:
ותפטור בה ותשייר. חליצה באשה דלא מיעטה רחמנא אלא שלא תפטור לגמרי ונ''מ דאם קדשה אחר לאחר חליצה דתיבעי גט נמי מהשני דכמו דאמרינן דגט ביבמה פוטר ומשייר כן נמי נימא בחליצה באשה:
אצל האחין כו'. כלומר מדכתיב שלחה בה''א לרבות האחין דנאסרה עליהן. אבל שם מסיק דגט ביבמה מדרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא:
אצלו כו'. דכתיב במחזיר גרושתו לא יוכל בעלה הראשון וגו' אשר שלחה וקרא יתירא הוא אלא לומר לך דיש משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכדדריש לה ר' עקיבא בבלי נ''ב:
ותני חזקי' כן. דיש רמז מן התורה דהגט אוסר ביבמה:
אם כשבא כו'. דע''כ לא מיתוקמא לא כשבא עלי' ולא אחר שחלץ אע''כ כן אנן קיימין בשנתן לה היבם גט לזיקתו דמיפסלא עליו וקמה עליה ועל האחין בלא תהיה דבגט זה נעשית זרה אצלן:
ומה אנן קיימין. המקרא זה:
ומשני כתיב ולא תהיה וגו'. וקרא יתירא הוא דהא כתיב יבמה יבא עליה:
ולא תפטור בה כלום. ואפי' לאסרה עליו ועל האחין דהא מיעטה רחמנא:
ויפטור כו'. כחליצה:
כמה דרבנן אמרין כו'. לאו אטעמא דרבנן דמתני' מהדר דבהא כ''ע לא פליגי כדפרישית במתני' אלא דכמו שאמרו חכמים דהמאמר קונה מקצת ומשייר מקצת וכן בגט דפוטר במקצת ומשייר במקצת ולכל חד וחד כדאי' לי' וכדלקמן:
ת''ל וכתב לה וגו' בגט כו'. דספר כורתה ואין דבר אחר כורתה וכן אמרי' בבלי קידושין דף י''ד:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל מַהוּ שֶׁתְּהֵא בִּיאָה פְסוּלָה אַחַר בִּיאָה פְסוּלָה. בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע אַחַר בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע. בִּיאָה פְסוּלָה לְאַחַר בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע. בִּיאַת בֶּן תֵּשַּׁע לְאַחַר בִּיאָה פְסוּלָה. מַהוּ שֶׁיּוֹדוּ חֲכָמִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּיבָמָה אַחַת. הֵיךְ עֲבִידָא. עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ וְנָתַן לָהּ גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר. אִם תֹּאמַר. יֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. לֹא נִפְטְרָה בְּאוֹתוֹ הַגֵּט. אִם תֹּאמַר. אֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. נִפְטְרָה בְּאוֹתוֹ הַגֵּט.
Pnei Moshe (non traduit)
ע''ד דר''ג מהו שיש ביאה פסולה כו'. השתא קא מיבעיא ליה לר''ג דאמר אין מאמר אחר מאמר אבל יש מאמר אחר ביאה פסולה כדאמר לעיל ומאמר אחר ביאת הגט כדמפרש בשלש יבמות שנתן גט לזו ובעל לזו ומאמר לשלישית דמהני לאסור אחר ביאה שבאמצע שהיא פסולה דלאחר הגט היא וכן בגט אחר ביאת מאמר כו' ומי אמרינן דכמו שיש מאמר אחר ביאה פסולה כן נמי ביאה אחר ביאה פסולה וטעמא דס''ל לר''ג דביאה פסולה גריעה ממאמר בזה דבמאמר שהוא אחר הגט קני ליה מאמר לכל מה ששייר הגט והילכך נמי לא מהני מאמר אחריו לכלום אם היה עושה מאמר בשלישית דסתמא קאמר אין מאמר אחר מאמר ואפי' לאחר מאמר שאחר הגט אבל בביאה שאחר הגט לא קני לכל השיור ששיי' הגט מהזיקה והילכך קאמר דמהני המאמר שאחריה ולפ''ז כמו דהניחה ביאה פסולה מן השיור מקום לתפוס המאמר שאחריה כן נמי הניח' לתפוס הביאה שאחריה ויש ביאה פסול' אחר ביאה פסולה או דילמא דאמרינן לר''ג לא גריעה ביאה פסולה ממאמר אלא דבמאמר נמי לא קני לכל שיור הגט והא דאין מועיל מאמר אחר מאמר שאחר הגט טעמא הואיל ושוין הן ואין כח במאמר לחול אחר המאמר אעפ''י שיש ביאה אחר המאמר וא''כ כמו כן אמרינן דאין ביאה אחר ביאה פסולה ואעפ''י שיש מאמר אחריה. ובבבלי משמע דפשיטא ליה דלר''ג גריעה ביאה פסולה ממאמר בזה דאפי' ביאה יש אחריה וכדפרש''י שם וכהוכחת התוס' שם וכדפרישית:
ביאת בן תשע. דהיא נמי ביאה פסולה אם מהני לאחר כו':
וכן בעי מהו שיודו חכמים לר''ג ואין מאמר כו'. כלומר ביבמה אחת ליבם אחד אם מודו לר''ג דאין מאמר אחר מאמר דהא דאמרי ביבמה א' לשני יבמין אין מאמר כו' וכן ביבם א' לשתי יבמות היינו לאסור שניהן בקרובות שתיהן אבל ביבם אחד ויבמה אחת אפשר דמודו וכדמפרש ואזיל:
היך עבידא עשה כו'. דאם המאמר שני אינו כלום ונפטרה כבר באותו הגט וכלומר דאין צריכה ממנו אלא חליצה וכדין העושה מאמר ביבמתו ונתן לה גט כדקתני במתני' ואין צריכה גט אחר למאמר השני ולא נפשטו כל הני בעיות:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל מַהוּ שֶׁיְּהֵא הַגֵּט לְאַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר וּמַאֲמָר אַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר. הַגֵּט לְאַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת. עָשָׂה מַאֲמָר לְזוֹ וְנָתַן לָהּ גֵּט וְנָתַן גֵּט לַשְּׁנִייָה. אִם תֹּאמַר. הַגֵּט פּוֹטֵר. כָּל מַה שֶׁקָּנָה מַאֲמָר כְּמִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם גֵּט וְאֵין גֵּט לְאַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר. אִם תֹּאמַר. אֵין הַגֵּט פּוֹטֵר. כָּל מַה שֶׁקָּנָה מַאֲמָר כְּמִי שֶׁאֵין כָּאן גֵּט וְיֵּשׁ גֵּט לְאַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר. מַאֲמָר אַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת. עָשָׂה מַאֲמָר לְזוֹ וְנָתַן לָהּ גֵּט עָשָׂה מַאֲמָר לַשְּׁנִייָה. אִם תֹּאמַר. הַגֵּט פּוֹטֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקָּנָה מַאֲמָר. כְּמִי שֶׁאֵין כָּאן מַאֲמָר וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר גִּטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר. וְאִם תֹּאמַר. אֵין הַגֵּט פּוֹטֶר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקָּנָה מַאֲמָר. כְּמִי שֶׁיֵּשׁ כָּאן מַאֲמָר וְאֵין מַאֲמָר לְאַחַר גִּיטּוֹ שֶׁלְּמַאֲמָר.
Pnei Moshe (non traduit)
על דעתיה דר''ג מהו כו'. השתא בעי למאי דאמרינן דרבן גמליאל מודה דיש גט אחר מאמר דמאמר לזו וגט לזו פוסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן וכן במאמר אחר גט דבעלת מאמר צריכה גט ואמרינן נמי לר''ג דס''ל בשניהם משוייר הוא דלא לגמרי קונה מאמר ולא לגמרי דוחה הגט כדפרישית מיהו הא קא מיבעיא לן בגט אחר מאמר אם הגט פוטר ודוחה כל קניית המאמר שלפניה וביבמה אחת כדמפרש ואזיל דבשתי יבמות לא נפקא לן מידי סוף סוף אסור בשתיהן אלא באותה יבמה עצמה ונפקא מינה לגט של השניה שלאחר הגט של זו שהיא אחר המאמר כדלקמיה:
ומאמר אחר גיטו של מאמר זו בעיא שניה היא ובדרך את''ל מיתפרשא כדלקמן:
גט לאחר כו' היך עבידא. השתא מפרש לבעיא הראשונה כגון ב' יבמות עשה מאמר בא' מהן ונתן לה גט וחזר ונתן גט לשניה מהו:
אם תאמר כו'. דאי אמרינן דהגט פוטר כל קניית מאמר שעליה ודוחה וא''כ אצלה הויא כמו גט בתחלה וא''כ תו לא מהני הגט בשניה לאסור בקרובותיה דהרי אין גט אחר גט לר''ג וזהו ואין גט לאחר גיטו של מאמר:
אם תאמר אין הגט פוטר כו'. ואי אמרינן דאין הגט פוטר כל קניית המאמר אלא לאוסרה עליו הוא דמהני ומה דשייר המאמר בזיקתה הוא דדחה הגט אבל עדיין יש מקניית המאמר עליה:
כמי שאין כאן גט. כלומר דלאו גט בתחלה הוא דעדיין המאמר על זו וא''כ אהני גט בשניה לאסרו בקרובותיה דהרי מודה ר''ג דיש גט אחר מאמר וזהו ויש גט לאחר גיטו של מאמר:
מאמר אחר גיטו של מאמר היך עביד'. השתא בא לפרש הבעיא השניה ואת''ל קאמר וה''פ דאת''ל בבעיא ראשונה דהגט פוטר כל מה שקנה המאמר וא''כ יש כאן גט וכדפרישית וא''כ יש כאן לקולא ולחומרא לקולא לגבי גט של השניה דאי גט ראשונה הוי גט של שניה לאו כלום הוא דאין גט אחר גט ומותר בקרובותיה ולגבי מאמר לחומרא דאם עשה מאמר בשניה ואם גט ראשונה הוי גט אסור בקרובות שניה דיש מאמר אחר הגט. והיינו דקא מיבעיא ליה דאפי' אמרה דהגט פוטר כל מה שקנה המאמר היינו דוקא לקולא. ומשום דגט ומאמר ביבמה מדרבנן הוא ואמרינן כל מה שקנה המאמר דחה הגט והגט שלאחריו לאו כלום הוא אבל לחומרא לא אמרינן דהמאמר של ראשונ' לאו כלום הוא שדחאו הגט וכדי להיות מאמר של שניה מאמר דהואיל המאמר והגט שווין הן בכחן זה לקנות וזה לדחות הילכך אמרינן דהמאמר קנה במקצת ושייר מקצת הזיקה והגט דחה למקצת הזיקה ששייר המאמר וא''כ אכתי איכא מקצת קניית המאמר והמאמר של השניה לאו כלום הוא דלא אמרינן כל מה דעביד המאמר שקליה גיטא אלא לקולא וכדאמרן א''כ צריך אתה להוסיף ולומר דכח הגט עדיף ופוטר יותר ממה שקנה המאמר ודוחה אפי' ממקצת הזיקה ששייר המאמר ואז ודאי המאמר של ראשונה לא כלום חשיב ואפי' לחומרא ולא חשובים למאמר של שניה למאמר והיינו דקאמר עשה מאמר לשניה אם תאמר הגט פוטר יותר כו' וכמו דלקולא בבעיא ראשונה אמרינן דאין כאן מאמר של הראשונה וגיטה הוי גט כן נמי הכא לחומרא דאין כאן מאמר ואז מאמר השניה הוי מאמר וזהו ויש מאמר אחר גיטו של מאמר:
ואם תאמר אין הגט פוטר יותר כו'. או דאמרינן דאין פוטר יותר אלא שוין הן ואף דלעיל לקולא אמרינן דגט ראשונה הוי גט אפ''ה לחומרא לא אמרינן אלא כמי שיש כאן מאמר של ראשונה ומאמר של השניה לא כלום הוא וזהו ואין מאמר לאחר גיטו של מאמר ולא נפשטה הבעיא. הדין פירושא דהאי סוגיא ובבבלי לא דייק מזה מידי אלא דאמר שם לר''ג בגט אחר מאמר מה דשייר המאמר דחי הגט ולפ''ז אפשר דדוקא לקולא אמרינן דיש גט אחר מאמר וכגוונא דלעיל וכדפרישית:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. וְהָכָא מִדְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הַגֵּט פּוֹטֵר אוֹ לֹא פוֹטֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ גֵּט אַחַר מַאֲמָר וּמַאֲמָר אַחַר גֵּט. גֵּט אַחַר בִּיאַת מַאֲמָר וּמַאֲמָר אַחַר בִּיאַת הַגֵּט. גֵּט אַחַר בִּיאַת מַאֲמָר הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שָׁלֹשׁ יְבָמוֹת. עָשָׂה מַאֲמָר בְּזוֹ וּבָעַל לְזוֹ וְנָתַן גֵּט לַשְּׁלִישִׁית. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. אִי תֹאמַר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה נַפְשֵׁךְ. קָנָה מַאֲמָר אֵין אַחַר זוֹ כְּלוּם. לֹא קָנָה מַאֲמָר תִּקְנֶה הַבִּיאָה וְלֹא יְהֵא אַחֲרֵיהָ כְּלוּם. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. מַאֲמָר אַחַר בִּיאַת גֵּט הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שָׁלֹשׁ יְבָמוֹת. נָתַן גֵּט לְזוֹ וּבָעַל לְזוֹ וְעָשָׂה מַאֲמָר בַּשְּׁלִישִׁית. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֵר וּמְשַׁייֵר. וְאִם תֹּאמַר. הַגֵּט פּוֹטֵר אוֹ לֹא פוֹטֵר. מַה נַפְשֵׁךְ. פָּטַר הַגֵּט אֵין אַחֲרָיו כְּלוּם. לֹא פָטַר הַגֵּט תִּקְנֶה הַבִּיאָה וְלֹא יְהֵא אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֵר וּמְשַׁייֵר. הֵיךְ רַבַּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר בִּיבָמָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. 31a אֶלָּא דְלֵית טַעֲמָא דְהֵן כְטַעֲמָא דְהֵן. טַעֲמָא דְהֵן דְּרַבַּן גַּמְלִיאֵל כָּל מַה שֶׁמַּאֲמָר הַשֵּׁינִי עָתִיד לִקְנוֹת כְּבָר קָנָה הָרִאשׁוֹן. כָּל מַה שֶׁהַגֵּט הַשֵּׁינִי עָתִיד לִפְטוֹר כְּבָר פָּטַר הָרִאשׁוֹן. טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן קָנָה הָרִאשׁוֹן קָנָה הַשֵּׁינִי. לֹא קָנָה הַרִאשׁוֹן אַף הַשֵּׁינִי לֹא קָנָה. פָּטַר הָרִאשׁוֹן פָּטַר הַשֵּׁינִי. לֹא פָטַר הַרִאשׁוֹן אַף הַשֵּׁינִי לֹא פָטַר.
Pnei Moshe (non traduit)
קנה הראשון לא קנה השני גרסינן א''נ קנה השני בתמיה. וכן מוכח משיטת הבבלי שם גבי ביאת בן תשע דכמאמר הוא לר''ש:
דטעמא דר''ג. דס''ל קונה ומשייר וא''כ כל שמאמר הב' עתיד לקנות כבר קנה זה הראשון ואין אחריו כלום וכן בגט כל מה שהגט כו' אבל טעמא דר''ש מחמת הספק הוא:
כטעמא דהן. דר''ש במאמר אחר מאמר:
אלא דלית טעמא דהן. דר''ג:
ומקשה היך ר''ג כר''ש ואין מאמר כו'. דהא חזינן דר''ג דאמר אין מאמר אחר מאמר ש''מ דמספקא ליה במאמר כר''ש ומעתה היך ר''ג כר''ש דאמרת אליביה דקונה ומשייר ס''ל:
לא קנה המאמר. א''כ תקנה הביאה של השניה דהרי ביאה בתחילה היא וכשרה ואין אחריה כלום ולא תהני גט השלישית אלא ע''כ הדא אמרה שהמאמר כו' וכן במאמר אחר ביאת הגט כו' וע''כ נמי דס''ל דגט פוטר ומשייר ומה שמשייר המאמר קני ביאה שלאחריה וכן בגט מה שדחה כו':
והשתא פשיט לה הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר. ס''ל לר''ג דאם תאמר דמספקא ליה א''כ קשה מה נפשך דאם קנה מאמר של הראשונה אין אחר זו כלום ולא אהני תו ביאה וגט אבתרה:
גט אחר ביאת מאמר היך עבידה. כגון שהיו ג' יבמות כו' דמודה בזה ר''ג דהגט של השלישית מהני לאסור בקרובותיה:
גט אחר ביאת מאמר. אחר ביאה שהיא אחר המאמר וכן מאמר אחר ביאת גט וכדמפרש ואזיל:
וקאמר נישמעינה כו' מודה ר''ג לחכמים כו'. ברייתא בבלי נ''א:
והכא מדר''ש הגט פוטר כו'. כלומר ובגט נמי אם כר''ש במאמר ס''ל דספק הוא אם פוטר ומה''ט נמי אין גט אחר גט דאי קמא דחי השני לא כלום הוא ואי קמא לא דחי השני נמי לא דחי:
ה''ג ר' גמליאל כר''ש אומר המאמר כו' וכן גירסת הרשב''א ז''ל. כלומר לשון שאיל' היא אם ר''ג כר''ש ס''ל דהמאמר ספק הוא ולהכי קאמר אין מאמר אחר מאמר דאי קמא קני השני ולא כלום הוא ואי קמא לא קני השני נמי לא קני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source